ע"א 42259-07-23

תקציר

פסק הדין משרטט מחלוקת בין המשיבים, רוכשי הדירה, לבין המערערים, המוכרים, בנוגע לליקויי רטיבות שהתגלו בדירה לאחר מסירתה. המשיבים טענו כי המערערים לא מילאו את התחייבותם לתקן את הנזילות כפי שהוסכם בחוזה המכר. בית המשפט הסכים עם המשיבים, ומצא ראיות מספיקות לכך שהמערערים היו מודעים לבעיות הרטיבות המתמשכות גם לאחר התיקונים המוסכמים. המערערים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם כי המשיבים זייפו דו"ח או גרמו לנזק ברשלנותם שלהם. בנוסף, קבע בית המשפט כי טענת המערערים בדבר הגבלת אחריותם לסכום מסוים שנותר בנאמנות אינה נתמכת, שכן הצדדים לא הסכימו לכל הגבלה כזו בחוזה. בית המשפט דחה גם את טענות המערערים בדבר גובה הפיצוי שדרשו המשיבים בגין עוגמת נפש, והותיר את פסק הבוררות על כנו. בהיעדר עילה משכנעת להתערב, אישר בית המשפט את החלטת בית משפט קמא, דחה את הערעור והורה למערערים לכסות את הוצאות המשיבים, לצד העברת הערבות שהופקדה בידי המשיבים.