ת"צ 23821-02-17

תקציר

הסוגיה המרכזית בפסק דין זה היא המחלוקת סביב ארבע בקשות לאישור תביעה ייצוגית. שלוש מהבקשות הוגשו באותו יום, והרביעית שלושה ימים לאחר מכן. המבקשים ביקשו כי כל ארבע הבקשות יידונו בפני אותו הרכב שופטים, וכי הבקשה המאוחרת תינתן על פני הקודמות. סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות מאפשר העברה כזו של בקשות לדיון בפני ערכאה שיפוטית אחת, וכן מתווה את השלבים לטיפול בבקשות מתחרות לאישור. המשיבים הסכימו שכל ארבע הבקשות יידונו בהרכב אחד, אך התנגדו לבקשת המבקשים להעדיף את בקשתם המאוחרת על פני הקודמות. לב העניין היה האם יצליחו המבקשים להוכיח כי בקשתם מייצגת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הקבוצה אותה ביקשו לייצג. המבקשים טענו כי בקשתם עדיפה משום שבניגוד לקודמותיה, היא התבססה הן על הדין הישראלי והן על הדין האמריקאי וכללה חוות דעת מומחה לדין האמריקאי. החברה המדוברת היא חברה דואלית, כלומר היא רשומה הן בבורסה לניירות ערך בתל אביב והן בבורסה זרה, ולכן חל עליה הדין הזר מדצמבר 2015 ואילך. עוד ציינו המבקשים כי בניגוד לבקשות הקודמות, הבקשות כללו נזקים נוספים שנגרמו לבעלי המניות, והייתה להם הגדרה מקיפה יותר של הקבוצה המיוצגת. כמו כן, בקשת המבקשים כללה משיבים נוספים שהיו דירקטורים בחברה בתקופה הרלוונטית. השופטים פסקו לטובת המבקשים, והסכימו כי הבקשה מייצגת בצורה הטובה ביותר את האינטרסים של הקבוצה. לפיכך הורו השופטים על העברת הדיונים בכל הבקשות להרכב אחד, ועל מחיקת שלוש הבקשות הקודמות שהגישו המשיבים. למבקשים נפסקו הוצאות בסך 4,500 ₪ מכל אחד מהצדדים המשיבים.