ה"ת 56706-01-24

תקציר

המחלוקת נסובה סביב טלפון, אותו מבקש המשיב לשמור כראיה בהליך משפטי נגד המבקש. הטלפון מכיל לכאורה התכתבויות חשובות בווטסאפ בין המבקש לבין בא כוחו של המשיב. המבקש מבקש להחזיר להם את הטלפון, אך המשיב לא הצליח לגשת לתוכנו בשל היותו נעול בקוד גישה, וממשיך לנסות לפתוח את הנעילה. השופט מצדד במשיב וקובע כי ניתן להאמין באופן סביר כי הטלפון משמש ראיה, ולכן ניתן לתפוס אותו ללא הסכמת הבעלים. השופט מצטט סעיפים רלוונטיים בפקודת סדר הדין הפלילי המקנים סמכות לתפוס פריטים העשויים לשמש ראיות. טענת המשיב כי הטלפון מהווה ראיה מרכזית מתקבלת, והעובדה שהם מנסים באופן אקטיבי לגשת לתכניו מכריעה לטובתם. טענת המבקשת כי המשיב לא הצהיר על כוונתו להחרים את הטלפון נדחית כמיותרת, ויתר טענותיו בדבר עיתוי הניסיונות לפתוח את הטלפון נדחות אף הן. השופט מפנה להחלטות קודמות במקרים דומים התומכות בטענת המשיב, ומציין כי מקרה זה שונה ממקרה קודם בו הורה בית המשפט העליון על החזרת טלפונים, שכן באותו מקרה סיפק המשיב הצדקות לא עקביות להחזקת הטלפונים. לבסוף, טענת המבקש כי המשיב חסם את גישתם לראיות בטלפון של הסוכן אינה נחשבת כסיבה מוצדקת להורות על החזרת התופס. משכך, הבקשה להחזרת הטלפון נדחית.