ת"א 35822-09-14

תקציר

התובעים, חלק מבעלי המניות של פוליהיל בע"מ, תבעו את מדיוונד בע"מ על כך שלא רכשו את מניותיהם על פי הסכם רכישה. בהסכם נקבע כי מדיוונד תרכוש את מניות בעלי המניות של פוליהיל בהתאם לאבני הדרך בהתקדמות פיתוח המכשור הרפואי. לא הייתה מחלוקת כי אבן הדרך השנייה הושגה. עם זאת, מדיוונד טענה כי התחייבותה לרכוש את המניות מותנית בקיום הסכם אחר שהיה לה עם טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ, לפיו טבע תרכוש מניות מדיוונד על פי אותן אבני דרך, וכי מאחר שטבע סירבה, היא אינה מחויבת לרכוש את מניות התובעים. בית המשפט בחן את ההסכמים הרלוונטיים ומצא כי הם אינם תומכים בעמדת מדיוונד. בעוד שההסכמים היו קשורים זה בזה, התחייבותה של מדיוונד לרכוש את מניות בעלי המניות של פוליהיל הייתה בלתי תלויה בהתחייבותה של טבע כלפי מדיוונד. הדבר ניכר מלשון ההסכמים, ובפרט הסכם הרכישה עליו הסתמכו התובעים, ומנסיבות המקרה, לרבות התנהלותה של מדיוונד לאחר עמידה באבן הדרך השנייה. בית המשפט הורה למדיוונד לרכוש את מניות התובעים תמורת 6.75 מיליון דולר, שיומרו לשקלים לפי שער החליפין ב-15 בינואר 2013, המועד שבו הייתה אמורה מדיוונד לרכוש את המניות. התובעים היו אמורים להעביר את מניותיהם למדיוונד, ועורך הדין של מדיוונד יעביר את התשלום לתובעים, כל אחד לפי אחזקותיו במניות, בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין. כמו כן חויבה מדיוונד לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורכי דין בסך 20,000 ₪.