תנ"ג 42452-06-23

תקציר

בפסק הדין בעניין בקשה 11 ביטל בית המשפט החלטה קודמת מיום 8.3.2024, לבקשת המבקשת, חלווה. חליוה ביקש רשות להגיש תביעה נגזרת בשם חברה, בטענה כי יש להתייחס לחברה כמשיבה פורמלית, ולא להידרש להגיש עמדה משלה בבית המשפט, שכן האינטרסים שלה עולים בקנה אחד עם אלה של בעלי השליטה ונושאי המשרה ("המשיבים הרלוונטיים"). לחילופין, ביקשה חליוה כי אם לא תינתן, הייצוג המשפטי של החברה לא ימומן ממקורותיה שלה. עם זאת, במקרה דומה שהוזכר (11184-12-23), נקבע כי אם תאושר תביעה נגזרת, המבקש נוטל על עצמו את תפקיד החברה, בדרך כלל כשהוא נושא בעלויות ההליך. תרחיש פרוצדורלי זה עלול לפגוע באינטרסים של החברה, ולהצביע על כך שהחברה אינה רק משיבה פורמלית אלא גורם פעיל הרשאי להציג ולהגן על האינטרסים שלה באופן עצמאי. כתוצאה מכך, קבע בית המשפט כי החברה היא משיבה מלאה, עם זכות לשכור עורך דין שייצג את עצמה. לפיכך, גם אם חליוה רואה אחדות אינטרסים בין החברה לבין המשיבים הרלוונטיים, החברה שומרת על האוטונומיה המשפטית שלה להגן על האינטרסים שלה. בית המשפט הוסיף והבהיר כי הנמקה זו חלה על המקרה הנוכחי ודחה את הסעד החלופי שביקשה חלוה. החברה מחויבת להציג את עמדתה ולהבטיח ייצוג משפטי ככל שיידרש. בית המשפט ציין גם את מהות טענות החברה והמשיבים הרלוונטיים בתשובותיהם. בסופו של דבר נדחתה הבקשה, וחליווה חויבה לשלם לחברה ולמשיבים הרלוונטיים הוצאות בסך 4,000 ₪ כל אחת, בסך כולל של 8,000 ₪. ההחלטה ניתנה ללא נוכחות הצדדים.