ת"א 13946-03-18

תקציר

בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענתו כי נפגע בתאונת דרכים. לגופו של עניין, התובע לא הצליח להוכיח כי פציעתו נגרמה מאבן שניתזה מגלגליו של רכב חולף לא ידוע, כפי שטען. האירוע התרחש לכאורה באזור שבאחריות הרשות הפלסטינית, ולא בתוך מובלעת ישראלית, מה שהחליש עוד יותר את התיק שלו נגד הנאשמים. השופט לא השתכנע מעדותו של התובע, שהייתה השערתית ונטולת פרטים קונקרטיים, וסותרת גם ראיות אחרות. יתר על כן, גרסתו של התובע לאירועים השתנתה עם הזמן, והוא לא סיפק ראיות מרכזיות, כגון העתק קריא של המסמך הרפואי הראשון מהמרפאה בה ביקר מיד לאחר התאונה. בנוסף, רישומי הטלפון הנייד של התובע לא תמכו בטענתו כי ביצע שיחת טלפון לאביו בעת האירוע. בסופו של דבר, השופט הגיע למסקנה כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה, ודחה את התביעה. התובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, וכן להשיב את התשלום התכוף שקיבל מהם.