עת"מ 21765-01-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, הוציא החלטה כללית במאות בקשות דומות המבקשות צווי ביניים שימנעו את הרחקת המבקשים מהארץ עד להכרעה בעתירותיהם. העתירות מערערות על הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט, שיושם ב-2 בינואר 2011, וטוענות כי אין להחילו רטרואקטיבית על בקשות שהוגשו לפני מועד זה. הנוהל החדש מחמיר יותר ומאפשר דחייה על הסף של בקשות לאחר ראיון בסיסי, ללא אפשרות לבחינה מחודשת. העותרים טוענים כי הנוהל החדש אינו סביר ואינו מידתי. ורדי משרטט את הרקע המשפטי, לרבות הגדרת "פליט" ועקרון אי-ההחזרה, המונע גירוש של יחידים למדינות שבהן נשקפת סכנה לחייהם או לחירויותיהם. הוא מדגיש כי גם מי שאינו נופל להגדרת "פליט" על פי האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) אינו צריך להיות מגורש אם נשקפת סכנה לחייו. ורדי מסכם את הנוהל הישן לטיפול בבקשות מקלט, שכלל סינון ראשוני על ידי נציבות האו"ם לפליטים והמשך טיפול על ידי ועדה מייעצת ושר הפנים, ואת הנוהל החדש, שהוא לכאורה יעיל יותר ונועד לסנן בקשות סרק. השופט משרטט את השאלות המשפטיות הרלוונטיות ומספק הנחיות לצווי ביניים במקרים של מבקשי מקלט. הוא מדגיש כי עתירות שלכאורה ריקות מתוכן, ללא ראיות לסכנת חיים, יש לדחות לאלתר, גם לפי הנוהל הישן. אלה כוללים מקרים של יחידים שמיצו את שהותם החוקית בישראל או מסתננים המנסים להישאר בארץ באופן בלתי חוקי. לעומת זאת, עתירות המצביעות לכאורה על סכנה לחיי המבקש, יש ליתן צו ביניים ולקבוע מועד לדיון. עוד מציין ורדי כי אין להסתפק בטענות כלליות ומעורפלות בדבר סכנת חיים לצורך צו ביניים, ויש להתחשב גם בראיות המנהליות ובהתנהגותו של העותר. במקרה הספציפי הנדון, ורדי מחליט כי תביעת העותר משוללת כל יסוד ודינה להידחות לאלתר, שכן היא נובעת בעיקרה מטעמים כלכליים ומכילה איומים כלליים ועמומים, ללא כל בסיס עובדתי. יתר על כן, היא דומה מאוד לעתירות אחרות שהגיש אותו עורך דין, דבר המחליש את טענות העותר. לפיכך, הבקשה לצו ביניים נדחית, והעתירה נדחית מחוסר עילה להתערבות בית המשפט. ההחלטה מתקבלת ללא נוכחות הצדדים, ובא כוחו של העותר אינו מחויב בהוצאות אישיות.