ת"א 31952-12-09

תקציר

מדובר בפסק דין בסכסוך רכושי שבו היו מעורבים כמה מיורשיו של מחמוד מוחמד כבהא, שהלך לעולמו בשנת 1954. ארבעת בניו של מחמוד (התובעים 4-1) טוענים כי בשנת 1952 העניק להם מחמוד במתנה את זכויותיו בשלוש חלקות אדמה. הם מבקשים לרשום את הקרקע על שמם. הנתבעים הם יורשיהן של חמש בנותיו של מחמוד וחלקם מודים בטענות התובעים בעוד אחרים מכחישים אותן. תחילה דוחה השופט את תביעתה של תובעת 5, עיזבון אלמנתו של מחמוד, בשל היעדר צו קיום צוואה. לאחר מכן, הוא דן בראיות התובעים, ומתמקד בעיקר במסמך משנת 1952 שנטען כי נחתם על ידי מחמוד, ובו הוא מעניק את הקרקע במתנה לבניו. השופט מוצא את עדותו של התובע 2 אמינה, המאשרת את קיומו של מסמך זה. עם זאת, מכיוון שהמסמך המקורי הושמד בשריפה, ניתן היה להציג רק עותק ממנו כראיה. לאחר מכן, מתייחס השופט לשאלה האם המתנה תקפה לפי החוק הקודם, שחייב לרשום את המתנה בפנקסי המקרקעין. השופט מפנה למספר פסקי דין קודמים ומגיע למסקנה כי מכיוון שהמתנה לא נרשמה, היא פסולה. השופט דן גם במסמכי הסדר המקרקעין וייפוי הכוח ומוצא כי הם אינם משנים את התוצאה. השופט מחלק את הנאשמים לקבוצות על סמך השתתפותם במשפט. נתבעים מקבוצה א' שללו את זכותם של התובעים, והתביעה נגדם נדחית. נתבעי קבוצה ב' קיבלו את טענות התובעים, ופסק הדין שהגישו התובעים ניתן לטובתם. נתבעי קבוצה ג' לא הגנו על עצמם, והתובעים זכאים לפסק דין בהעדרם. לבסוף, נתבעים מקבוצה ד' הם עזבונות של נפטרים, וגם התביעה נגדם נדחית, למעט עזבונו של נתבע 63, המיוצג על ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים. לסיכום, השופט קובע כי המתנה משנת 1952 פסולה במישור המהותי כנגד נתבעים ששללו את זכותם של התובעים. תביעת התובעים נדחית כנגד נתבעי קבוצה א' ונתבעי קבוצה ד' (למעט נתבעת 63). התביעה מתקבלת עבור נתבעים מקבוצה B וקבוצה C. השופט גם מפרט את התנאים לרישום ומציין את פסק הדין בפנקסי המקרקעין. התובעים נדרשים לשלם הוצאות משפט לנתבעים מקבוצה א' ולנתבעת 63. פסק הדין ניתן לטובת התובעים כנגד הנתבעים מקבוצה ב' וקבוצה ג', המצהיר עליהם כזכאים לרישום הקרקע על פי המתנה. פסק הדין ניתן ביום 3.6.2012.