ס"ע 41488-05-10

תקציר

התובע, עובד ותיק ברשויות המקומיות שקיבל תשלומים חריגים במהלך כהונתו, ביקש זכויות כספיות נוספות ממעסיקיו לשעבר. עם זאת, בית המשפט לא קיבל את טענות התובעת, אשר סתרו הסכמים קודמים שנעשו בתיק נצרת שסיימו סכסוכים כספיים עד לאותה נקודה. ההסכמים בתיק נצרת, שאושרו על ידי הממונה על השכר, התוו את תנאי העסקתו של התובע ואת חובתו להשיב תשלומים חריגים שקיבל. בית המשפט מצא כי התובע לא מילא את חובתו להשיב את כל הסכומים המוסכמים ולא הצדיק את תביעותיו לתשלומים נוספים. כמו כן, דחה בית המשפט טענות הנוגעות לפערי שכר, מענקי יובל, דמי הבראה, פדיון ימי חופשה ומחלה, מענקים והחזר בגין רכישת עיתונים, שכן לא נטענו או נתמכו די הצורך בראיות. בנוסף, דרישות התובעת עמדו בניגוד לקונצנזוס בתיק נצרת ומהוות "השתק חברה". בית הדין גם הטיל ספק בכנותו של התובע בקביעת מועד סיום העסקתו, נוכח הצהרותיו הסותרות. בסיכומו של דבר, התובע לא הוכיח את זכאותו לאף אחד מהרכיבים הנתבעים. עם זאת, בית המשפט הכיר בכך שהתובע לא פוצה בגין כתשעה ימי חופשה, אך נוכח חוסר הוודאות סביב חובות ההחזר שלו, אף אחד מהנתבעים לא היה אחראי לכך. לבסוף, בשל דחיית התביעה, בית המשפט לא התעמק במורכבויות חשבונאיות בין הרשויות המקומיות. לאור התוצאה חויבה התובעת להשתתף בהוצאות המשפט של הנתבעים, בסך 6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין לכל אחד משלושת הנתבעים.