ע"א 46915-03-13

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על פסק דין בתביעה לליקויי בניה בדירות שנרכשו על ידי המערערים מהחברות היזמיות שהרכיבו את המשיבים. התביעה הייתה לפיצוי כספי ותיקוני ליקויי בנייה. בית משפט קמא קיבל את התביעה בחלקה, ופסק למערערים 1 ו-2 סך של 15,350 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות משפט, ולמערערים 5 סך של 16,780 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות משפט, תוך שהוא דוחה את תביעת המערערים 3 ו-4 ומורה להם לשלם למשיבים 10,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין. המערערים ערערו על החלטת בית משפט קמא, וטענו כי בית המשפט לא שקל די הצורך את התשובות שנתן המומחה לשאלות הבהרה, כי היה עליו לחייב את המשיבים לתקן את ליקויי הבנייה בעין, וכי הוצאות המשפט שנפסקו כנגד המערערים 3 ו-4 היו מופרזות. המשיבים טענו כי החלטת בית משפט קמא הייתה מוצדקת. ערכאת הערעור לא מצאה עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בעניין ליקויי הבנייה או בהחלטתו שלא לחייב את המשיבים לתקן את הליקויים בעין. עם זאת, בית המשפט לערעורים הסכים כי הסכום שנפסק למערערים 3 ו-4 נמוך באופן לא פרופורציונלי ביחס לסכום שתבעו, והפחית את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי הדין שנגבו מהם. אשר למערערים 1, 2 ו-5 נדחו ערעוריהם. המערערים 1 ו-2 חויבו לשלם למשיב מס' 4 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, והמערערת 5 חויבה לשלם למשיבים 1 עד 3 4,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. ערכאת הערעור קבעה ביום 27.4.2014 כי כל צד נושא בהוצאותיו בערכאת הערעור, למעט כאמור בפסק הדין.