בג"צ 160/58
צו עליון
תקציר
המקרה, שמעון שניידר ואח' נ' מנהל רשות הפיתוח ואח' סובב סביב מחלוקת הנוגעת למכירת דירות המאוכלסות על ידי דיירים. המבקשים, פקידי ממשלה שהועברו מתל אביב לירושלים, התגוררו בבית בבעלות האפוטרופוס לנכסי נפקדים. מאוחר יותר נמכר הבית לרשות הפיתוח. המבקשים ביקשו לרכוש את דירותיהם אך לא ניתנה להם זכות הקדימה המקובלת לעשות כן, שכן הרשות התכוונה למכור את הדירות לצד שלישי, מר גילון. המבקשים טענו כי פעולות רשות הפיתוח לא נעשו בתום לב, וטענו כי הן מופלות לרעה. הם ביקשו צו שיחייב את הרשות למכור להם את הדירות. עם זאת, פסק דינו של השופט ברנסון לא מצא כל חוסר תום לב או אפליה מצד רשות הפיתוח. השופטת הסכימה כי הרשות ממלאת תפקיד ציבורי במכירת נכסים, אך המבקשים לא הצליחו להוכיח את טענתם לחוסר תום לב. הראיות שהוצגו לא שכנעו את בית המשפט כי המבקשים לא קיבלו הודעה מתאימה או כי הרשות התכוונה להטעות אותם. משכך, נדחתה הבקשה ובוטל הצו המותנה. יש לציין כי השופטת בחרה שלא לפסוק הוצאות למשיבים, בהתחשב בנסיבות המקרה. פסק דין זה מבהיר את סמכותו של בית המשפט בעסקאות מסחריות שבהן מעורבים גופים ציבוריים ואת דרישות הקבע למבקשים סעד.
בג"צ 160/58 שניידר נ' מנהל רשות הפיתוח ואח', עליון (10.6.1959)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.