בג"צ 4763/97

תקציר

בית המשפט העליון קבע כי לא יתערב בהחלטה שלא להסיר את שמו של שי מימון מלוחות הזיכרון ביחידה הצבאית ובמועצה המקומית בה התגורר. שי ירה למוות בחברתו דורית חכים, לפני שהתאבד. הוריה של דורית ועמותה ציבורית עתרו להסרת שמו של שי מכל המונומנטים הציבוריים, בטענה כי הנצחתו תהיה בלתי סבירה ותפגע באחרים המונצחים על אותם לוחות. בית המשפט אמנם הכיר ברגשות העזים סביב התיק, אך קבע כי ההחלטה שלא למחוק את שמו של שי מהלוחות הקיימים היא סבירה, בהתחשב בזמן שחלף, בהסתמכות הוריו של שי על המציאות הקיימת ובפגיעה הקשה שתנחית עליהם. בית המשפט הבחין בין החלטה שהתקבלה לפני אירוע, לבין החלטה שהתקבלה לאחריו, בהינתן המציאות החדשה שנוצרה. זאת ועוד, ההחלטה שלא להתערב בפשרת המועצה המקומית להקמת אנדרטה חדשה ללא שמו של שי, תוך השארת שמו על האנדרטה הקיימת, התבססה אף היא על המציאות שנוצרה בעקבות העתירה הקודמת בנושא. השופטים הדגישו כי אין בהחלטתם כדי להפחית מהגינוי המוסרי למעשה של שי, או מהמדיניות הכללית שלא להנציח חיילים שמתו בנסיבות מחפירות. לבסוף הציע השופט אנגלרד ליזום פרויקט הנצחה לזכרה של דורית, שיכבד אותה ואת משפחתה.