ע"מ 17507-11-13

תקציר

הערעור הוגש על ידי חברת טלרן אחזקות וניקיון אילת בע"מ כנגד שומות ניכויים שביצעה רשות המסים בישראל, וחייבה את החברה בהיטל בגין העסקת עובדים זרים שהיו מבקשי מקלט מסודן ואריתריאה בשנות המס 2005-2010. החברה טענה כי יש לדחות את השומות, שכן רשות המסים סיכמה בעבר עם חברה קשורה אחרת, חברת הא, על אי תשלום ההיטל לשנות המס 2005-2007, וכי הסתמכה על הסכם זה לרעתה. עוד טענה החברה כי ההיטל אינו חל על העסקת העובדים, שכן הם אינם עובדים זרים אלא מבקשי מקלט שאינם יכולים לחזור לארצות מוצאם, וגביית ההיטל מנוגדת לאמנות בינלאומיות המגנות על פליטים. בנוסף, טענה החברה כי יש לראות בעובדים תושבי ישראל ולכן זכאים לנקודות זיכוי ממס, וכי ניתן לנכות את ההיטל מההטבות להן זכאית החברה על פי חוק אזור סחר חופשי באילת. בית המשפט מצא כי אין די ראיות כדי לתמוך בטענת החברה כי העניינים הנדונים זהים לאלה שבהסכם שערכה החברה, וכי בכל מקרה החברה אינה צד להסכם זה. בית המשפט דחה גם את טענותיה האחרות של החברה, והסכים עם פסקי דין קודמים לפיהם ההיטל חל על מסתננים ומבקשי מקלט, וכי אין לראות בהם תושבי ישראל או זכאים לנקודות זיכוי. עוד קבע בית המשפט כי לא ניתן לנכות את ההיטל מההטבות שקיבלה החברה מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת, שכן החוק מתייחס באופן ספציפי למיסים המוטלים לפי פקודת מס הכנסה. מאחר שטענות החברה נדחו לחלוטין ולא נמצאו פגמים בהחלטות רשות המסים, הערעור נדחה, והחברה חויבה לשלם לרשות המסים הוצאות משפט בסך 60 אלף שקל.