ע"פ 635/88

תקציר

שלושה אחים, שהם המערערים, הורשעו בשורה של אישומים, בהם שוד, סחיטה, עבירות סמים ועוד, ונגזרו עליהם עונשי מאסר שנעו בין 5 ל-11 שנים. הם ערערו על הרשעתם ועל גזר דינם בכמה סעיפים. המשיב, המדינה, ערער על זיכויים באישומים אחרים. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורם של המערערים, וביטל חלק מהרשעותיהם בשל היעדר הזדמנות סבירה להתגונן, תוך שהוא מקיים את מרבית הרשעותיהם וגזרי הדין. היא גם דחתה את ערעור המדינה, והסכימה עם זיכויה של הערכאה הנמוכה יותר באישומים מסוימים בשל היעדר ראיות מספיקות. עד המפתח מטעם התביעה היה אשר אשרף, שהיה מעורב בפלילים עם המערערים והעיד נגדם במסגרת עסקה. בית המשפט אישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר להאמין לעדותו של אשרף, למרות אופיו ומניעיו המפוקפקים, שכן השופט בחן ביסודיות את עדותו ואת הראיות התומכות. בית המשפט הדגיש כי הערכות המהימנות הן בראש ובראשונה לערכאה נמוכה יותר, והוא לא יתערב אלא אם נפלה טעות בולטת. המערערים הורשעו על סמך עדותו של אשרף וראיות תומכות נוספות, אך בית המשפט ביטל את הרשעתם בסעיף אחד של סחיטה באיומים, שכן לא ניתנה להם הזדמנות הוגנת להתגונן מפני אישום זה. ערעור המדינה ביקש לבטל את זיכויי המערערים ממספר אישומים, בטענה כי עדותו של אשרף והראיות התומכות בחלק מהאישומים צריכים להספיק לכל האישומים. בית המשפט לא הסכים, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לדרוש ראיות ספציפיות לכל אישום, במיוחד לאור אופיו הבעייתי של אשרף. בית המשפט דחה גם את בקשת המדינה להחמיר בעונשים, וקבע כי הם מידתיים ביחס לעבירות, ודחה את בקשת המערערים להקלה בעונש. השופט ד' לוין נתן את פסק הדין, בהסכמת השופטים ט' אור וש' אלוני.