בש"פ 405/21

תקציר

בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לדחות את הערעור, תוך שהוא מצדד במדינה. טענותיו המורכבות של המערער, הכוללות טענות בדבר מצג שווא מצד הרשויות הספרדיות כדי להקל על הסגרתו לישראל, מחייבות בדיקה מעמיקה בהליך העיקרי ולא בשלב המעצר. בית המשפט ציין כי התייחסות לטענות נרחבות אלה, המתפרסות על פני 100 עמודים, מחייבת בירור עובדתי מפורט והתחשבות בדין הספרדי, החורג מההיקף הפרוצדורלי של דיוני מעצר. בקשתו של המערער להסתמך על חוות דעת של מומחה זר בנוגע לדיני ההסגרה הספרדיים הובילה לדיונים על פנייה ישירה לרשויות הספרדיות, דבר המצביע על המורכבות וחוסר ההתאמה של הטיפול בעניינים אלה במהלך המעצר. בית המשפט התייחס למקרים קודמים והדגיש כי נסיבות חריגות עשויות להצדיק התייחסות לטענות כאלה בשלב המעצר, אך הדבר לא היה ישים כאן. קבלת עמדת המערער תעקוף שלא כדין את בירור העובדות בהליך העיקרי. נראה כי התנהלותו הפרוצדורלית של המערער מעכבת את התקדמות הדיון העיקרי, שבית המשפט המחוזי היה מוכן להתייחס אליו בהקדם. הכנסת הנושאים בשלב מאוחר על ידי המערערת, תוך שיבוש הסכמים קודמים, הייתה בעייתית מבחינה פרוצדורלית. המסלול הפרוצדורלי הראוי, כפי שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, לא היה באמצעות בקשה לעיון חוזר לפי חוק המעצרים, שכן טענות המערער לא היו קשורות לעובדות חדשות או לשינוי נסיבות. בסופו של דבר, הערעור נדחה ביום 8.2.2021.