תא"מ 70611-12-20

תקציר

השופט שקל בכובד ראש את כל הראיות והטיעונים שהוצגו בתיק זה. הם מקבלים את הטענה כי רכב נוסף היה מעורב בתאונה המתוארת בתיק, המאופיינת בנהיגה פזיזה ורשלנית מצד הנהג השלישי. עם זאת, השופט לא השתכנע כי הרכב שייך לצד השלישי ששמו צוין בתיק, שכן הנתבעים לא הצליחו להביא ראיות מספיקות להוכחת טענה זו. יתר על כן, השופט מצא כי גם הנאשם במקרה זה אחראי לתאונה. הנתבעים טענו כי התאונה נגרמה על ידי גורם זר מתערב של הרכב השלישי שחצה לנתיבם, כאמור בסעיף 64(2) לפקודת הנזיקין. עם זאת, השופט קבע כי רשלנותו של הנתבע לא עמדה בדרישות הפקודה האמורה, שכן היה על הנתבע לצפות באופן סביר את האפשרות לקיומו של אירוע כזה ולנקוט באמצעים מתאימים כדי להימנע ממנו. הם הדגישו כי על הנהג להתאים את סטנדרט הטיפול שלו לנסיבות, ובמקרה זה היה על הנאשם לנהוג בזהירות רבה יותר, במיוחד בהתחשב במתווה הכביש, שכלל פיצול נתיבים. השופט הגיע למסקנה כי לו היה הנאשם נוהג בזהירות רבה יותר, ניתן היה למנוע את התאונה. לפיכך, התביעה מתקבלת, והנתבעים יישאו ביחד ולחוד באחריות לנזקים בסך 13,042 ₪, בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד הגשת התביעה ועד ליום התשלום, וכן אגרות והוצאות נוספות. בינתיים ההודעה לצד השלישי נדחית.