עת"מ 32116-02-23

תקציר

אישה מבוגרת, העותרת, ביקשה סיוע בדיור ממשרד השיכון (המשיב) והוכרה כזכאית לדיור ציבורי בחודש אוגוסט 2021. לאחר מכן ביקשה להחיל את הגדלת הסיוע החודשי בשכר דירה רטרואקטיבית לחודש מרץ 2021, בקשה שנדחתה על ידי המשיב. העותר טען כי ההחלטה לא הייתה מוצדקת באופן סביר, התעלמה מעיכובים פרוצדורליים ופגעה בעקרונות של הגינות ושוויון. עם זאת, בית המשפט לא מצא טעם בטענות אלה. נקבע כי קביעת תחולתה במועד של החלטת המשיב נתונה לשיקול דעתם, ואין לבית המשפט עילה להתערב. החלטת המשיב נמצאה מנומקת היטב, בהתחשב בתקציב המוגבל לסיוע בדיור ובעניינו של העותר שאינו נחשב חריג דיו כדי להצדיק תחולה רטרואקטיבית. כמו כן, לא נמצאו ראיות לעיכובים בלתי סבירים בטיפול בבקשת העותר, במיוחד לאור הקשיים שהציבה מגפת הקורונה. זאת ועוד, הליכי הקצאת הדירות להשכרה ופרשנותה של העותרת אליהם לא תמכו בטענתה. טענותיה של העותרת בדבר סיוע רטרואקטיבי במקרים ספציפיים הופרכו, והתייחסויותיה הכלליות לעקרונות ההגינות והשוויון לא הוכחו. מאחר שבקשתה של העותרת לפי חוק חופש המידע לא טופלה, הומלץ למשיבה לטפל בה בהקדם כדי להימנע מהליכים נוספים. בסופו של דבר, העתירה נדחתה, שכן לא היה בה עילה מספקת להתערב בהחלטת המשיב.