סע"ש 51113-04-18

תקציר

פסק הדין פותח בציון היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית בהליכי בוררות, המתבטלים רק בנסיבות ספציפיות כפי שמתווה חוק הבוררות. הסוגיה הראשונה שנדונה היא האם הבקשה לביטול פסק הבוררות הוגשה בתוך פרק הזמן של 45 יום. המשיבים טענו שלא, וטענו כי מדובר בפסק ביניים. עם זאת, בית המשפט החליט כי פסק הבוררות הוא החלטה שונה, ולכן אינו מחויב למגבלת 45 הימים. נקודת המחלוקת הבאה נגעה לתוקפו של הסכם הבוררות, כאשר המבקש טוען לפגמים פרוצדורליים. בית המשפט דחה טענות אלה, וקבע כי התנהלות הצדדים ותיקונם בדיעבד של הפגמים נתנו תוקף להסכם. כן נדחתה הטענה כי שטר הבוררות בטל משום שעסק בעניינים שאינם ברי בוררות, וציינה כי יש להעביר לבית הדין לעבודה חלק מטענות המבקש, כגון אלה הנוגעות להעסקתו ולסיום העסקתו, לבית הדין לעבודה בשל טיבן והשלב המוקדם של הליך הבוררות. עוד קבע בית הדין כי טענותיו של המבקש בדבר פיטוריו שלא כדין בניגוד לחוק הגנת העובדים מהוות חלק משמעותי מתביעת הבוררות שלו, ומשכך, סוגיות אלה צריכות להידון בבית הדין לעבודה. בנוסף, קבע בית הדין כי המחלוקת בעניין פיצויי הפיטורים של המבקשת נגעה לשאלות בדבר קיומם של יחסי עבודה, אשר מצויים בסמכותו הבלעדית של בית הדין לעבודה. פסק הדין התייחס גם לטענת המבקש כי נגרם לו עיוות דין בשל היעדר פרוטוקולים מפורטים של דיוני הבוררות. בית הדין אמנם הכיר בחשיבותם של פרוטוקולים בהליכי בוררות, אך קבע כי נסיבותיו הספציפיות של מקרה זה מצדיקות העברת סוגיות דיני העבודה המגנות לבית הדין לעבודה כדי למנוע עוול פוטנציאלי. עם זאת, התביעה לגבי הדירה נמצאה כלא קשורה לדיני העבודה ולכן נשארה בהליך הבוררות. בסופו של דבר, הבקשה התקבלה באופן חלקי. הליך הבוררות בנוגע ליחסי העבודה, סיומם והזכויות הנגזרות בוטל, ואילו ההליך הנוגע לדירה ולתביעות הנלוות אליה יימשך. כל צד היה אחראי להוצאותיו, וההחלטה הייתה נתונה לערעור בבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ונחתם על ידי השופטים.