ת"א 74455-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **נושא הדיון:** בקשת פסלות שופט (מבקשת: הנתבעת 2, דניאלה אייזקסון). **רקע עיקרי:** התביעה הוגשה על ידי המשיבים 1 ו-2 (אחות והורי המשיב 3) נגד המשיב 3 (בעלה לשעבר של המבקשת) והמבקשת (גרושתו של המשיב 3), עקב אי חלוקה כדין של דמי שכירות שהתקבלו מהשכרת נכס. הנכס נרכש על ידי המשיב 3 מכספי מתנה, ועל פי הסכם המתנה, דמי השכירות היו אמורים להתחלק שווה בשווה בין המשיב 3 ושתי אחיותיו (המשיבה 1 ואחות מנוחה). נטען שהמבקשת, אף שאינה צד להסכם המתנה, נהנתה מכספי השכירות שנכנסו לחשבון המשותף שלה ושל המשיב 3 ושימשו למשכנתא על דירת מגוריהם. **הטענה לבקשת הפסלות:** המבקשת טענה כי שתי החלטות קודמות של בית המשפט (החלטה ראשונה מיום 29.04.2025 והחלטה שנייה מיום 21.05.2025) מבטאות "עמדה נחרצת" ו"משוא פנים" מצד השופטת, שכן הן התייחסו לעובדה שהמבקשת נהנתה מהכספים. לטענתה, אמירות אלו, גם אם השתמשו בניסוח "כפי הנטען", מבססות אפשרות ממשית למשוא פנים. **החלטת בית המשפט ונימוקיה:** 1. **דחיית הבקשה מחמת שיהוי:** * **עקרון משפטי:** תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קובעת כי בקשה לפסלות שופט יש להגיש "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". * **יישום במקרה זה:** בית המשפט קבע כי הבקשה הוגשה בחלוף כחצי שנה ממועד מתן ההחלטות שעליהן היא מתבססת, וללא הסבר מספק לשיהוי. המבקשת המשיכה לנהל את ההליך והגישה בקשות נוספות לאחר מתן ההחלטות, ובחרה להעלות את טענת הפסלות רק בדיון קדם משפט. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מדגישה את החשיבות המכרעת של העלאת טענת פסלות בהקדם האפשרי, ורואה בשיהוי משמעותי עילה לדחיית הבקשה כשלעצמה. הובאו אסמכתאות מבית המשפט העליון (ע"א 1840/21, ע"א 4914/19, ע"א 5208/20) המחזקות קביעה זו. 2. **דחיית הבקשה לגופה:** * **עקרון משפטי:** המבחן לפסלות שופט, כפי שמעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מתמקד בשאלה האם קיימת "אפשרות ממשית למשוא פנים". הפסיקה (כפי שמובאת בבג"צ 2148/94 גלברט) קובעת כי על הטוען לפסלות להראות כי השופט גיבש "עמדה סופית" באופן שאין עוד טעם בהמשך הדיון ("המשחק המכור"). * **ניתוח ההחלטות נשוא הבקשה:** בית המשפט קבע כי ההחלטות שעליהן מתבססת הבקשה הן בעלות אופי דיוני מובהק: * **ההחלטה הראשונה:** עסקה בשאלת הסמכות העניינית, נתנה זכות טיעון לצדדים והתבקשה הגשת החלטות קודמות. * **ההחלטה השנייה:** עסקה בסמכות ובבקשת סילוק על הסף. * **התייחסות לאמירות בית המשפט:** בית המשפט הדגיש כי האמירות שבהן השתמש, כגון "כפי הנטען", "לנוכח הנסיבות הנטענות", "אשר כפי הנטען נהנתה מהכספים", משקפות את טענות הצדדים כפי שהועלו בכתבי הטענות, ואינן מהוות הבעת דעה סופית מצד השופט. * **הבחנה בין החלטה בסוגיית סמכות/סילוק לבין הכרעה לגופו של עניין:** בית המשפט הסביר כי במסגרת בקשה לסילוק על הסף, על בית המשפט להעריך האם, בהנחה שכל טענות התובע יוכחו, התביעה תידחה. זוהי הערכה ראשונית שאינה מעידה על משוא פנים. * **חידוש/דגש:** ההחלטה מדגישה כי אמירות הנאמרות במסגרת דיון או החלטה הנוגעת לסוגיות פרוצדורליות (סמכות, סילוק על הסף) ומשקפות את טענות הצדדים ("כפי הנטען"), אינן מבססות עילה לפסילה. רק התבטאויות נחרצות וברורות המצביעות על "נעילת דעה" סופית בנוגע לגופם של הדברים, עשויות להקים חשש ממשי למשוא פנים. 3. **טענות נוספות:** * **העדר יריבות ועילה:** בית המשפט דחה גם את טענות המבקשת בנוגע להעדר יריבות ועילה, וקבע כי הדבר יתברר במסגרת ההליך העיקרי. * **מעבר בין ערכאות:** בית המשפט קבע כי התביעה תתברר בבית משפט זה על מנת למנוע עינוי דין, זאת לאחר שהתביעה המקורית בבית המשפט לענייני משפחה נמחקה עקב בקשת המבקשת. * **אי שביעות רצון מהחלטות:** בית המשפט הבהיר כי אי שביעות רצון מהחלטות בית המשפט אינה מהווה עילה לפסילה, אלא יש להגיש ערעור מתאים. **היבטים חדשניים/בולטים:** * **דגש על פרוצדורה:** ההחלטה מעניקה משקל רב לעיתוי הגשת בקשת הפסלות, ומבהירה כי שיהוי משמעותי, ללא הצדקה, הוא עילה מספקת לדחיית הבקשה, אף לפני בחינתה לגופה. * **הבחנה בין הבעת דעה ראשונית ל"נעילת דעה":** בית המשפט מחדד את ההבחנה בין הבעת דעה ראשונית או התייחסות לטענות הצדדים (הנפוצה בהליכים משפטיים) לבין גיבוש עמדה סופית ומוחלטת ("נעילת דעה") אשר עשויה להוביל לפסלות. * **הקשר לבקשת סילוק על הסף:** ההחלטה מבהירה את מהות ההחלטה בבקשת סילוק על הסף כהערכה ראשונית, וכי אין לראות בה הכרעה לגופו של עניין. * **מניעת שימוש לרעה בהליכים:** ההחלטה מתייחסת להתנהלות המבקשת כניסיון למנוע את קידום ההליך ואף מעלה חשש להתנהלות חסרת תום לב (כפי שעלה מעמדות הצדדים האחרים). **השלכות:** החלטה זו מחזקת את ההבנה כי טענות לפסלות שופט צריכות להיות מבוססות על חשש ממשי ומוכח למשוא פנים, וכי אין להשתמש בהן ככלי טקטי להארכת הליכים או לערעור על החלטות ביניים. הדרישה להגשת הבקשה באופן מידי הינה רכיב מרכזי בשמירה על יעילות ההליך השיפוטי.