ת"א 678/04

תקציר

התובעת, שהייתה קטינה בעת האירוע המדובר, חוותה הידרדרות פתאומית במצבה הבריאותי שהובילה לדום נשימה לבבי שהצריך החייאה וכתוצאה מכך נגרם לה נזק נוירולוגי נרחב. התובע תבע את בית החולים הנתבע בגין רשלנות בשתי נקודות זמן: שחרורו של התובע מהאשפוז השני, ועיכוב בהתחלת ההחייאה. הדיון התמקד בבירורן של הסיבות להידרדרותה של התובעת ובקביעה האם הנזק נגרם כתוצאה מהאירוע או ממחלות רקע. הראיות הראו כי ההידרדרות נבעה ככל הנראה ממחלה מטבולית וממחלה זיהומית, ולא כתוצאה מהאשפוז או אירוע ההחייאה. יתר על כן, התובע לא הצליח להוכיח כי הנזק נגרם כתוצאה מהאירוע ולא מהמחלות. עוד קבע בית המשפט כי פעולות הרופאים היו סבירות בהתחשב במשאבים המוגבלים ובזמינות הצוות, ולא הייתה רשלנות בשחרורו של התובע מבית החולים או בביצוע פעולות החייאה. היעדרו של רופא בחדר המיון בעת ביקורו של התובע לא היה רשלני נוכח הקרבה למחלקת הילדים ותגובתו המהירה של הרופא התורן במקום. בסיכומו של דבר, התובע לא הביא ראיות מספיקות לביסוס טענת הרשלנות, והתביעה נדחתה ללא הוצאות, בהתחשב בנסיבותיו של התובע.