ע"ב 1659/05

תקציר

שתי התובעות, מיכאלה חדד ומיכל בן חמו, עבדו כמדריכות בפנימייה השייכת לנתבעת. הם התגוררו בשטח הפנימייה ושכרם שולם על פי תלושי השכר שלהם ללא כל חוזה כתוב. המחלוקת נסובה סביב הנושאים הבאים: ראשית, התאריכים בהם סיים כל תובע את עבודתו עבור הנתבע; שנית, היקף משרתם ושעות עבודתם, לרבות האם יש לראות בהם כמי שעבדו שעות נוספות ללינת לילה בפנימייה; שלישית, זכאותם לפערי שכר שונים; רביעית, הנסיבות סביב סיום העסקתם וכל זכאות לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת; חמישית, זכאותם לפדיון דמי חופשה והבראה; ושישית, האם על הנתבע להשיב סכומים מסוימים שנוכו משכרם של התובעים. פסק הדין מסכם את עדויות התובעים והעדים משני הצדדים. היא מדגישה סתירות וסתירות בעדויות הנתבעת, ומציינת כי הן לא הביאו ראיות משכנעות לגבי שעות העבודה ומבנה השכר של התובעים. מנגד, התובעים ועדיהם הותירו רושם אמין. בית הדין מקבל את תיאור התובעים לגבי שעות עבודתם ושעות עבודתם, הכולל לינה בפנימייה, למעט חריגים מסוימים. השופטת קובעת כי הנתבעת לא הייתה זכאית לנכות כל משכורת עבור דיור וארוחות, שכן התובעים לא עודכנו כראוי ולא הסכימו לניכויים אלה. התובעים זכאים לשכר מינימום, שלא שולם כראוי, שחושב לפי 17.6 ₪ לשעה עבור שעות רגילות ותעריפים מוגדלים עבור שעות נוספות, שבתות וחגים. אחת התובעות, מיכאלה חדד, עבדה אחת לשבוע במשמרת לילה נוספת וזכאית לפיצוי על כך. באשר לסיום העסקה, בית הדין קובע כי מיכאלה חדד פוטרה ולכן זכאית לפיצויי פיטורים למשך חודש. מנגד, מיכל בן חמו התפטרה ואינה זכאית לפיצויי פיטורים נוספים, אם כי בנסיבות התפטרותה אין הנתבעת יכולה לנכות סכומים כלשהם מתשלומיה. עוד מאשרת השופטת כי שני התובעים קיבלו את מלוא זכאותם לחופשה ואינם חייבים תשלומים נוספים בגין חופשה או הבראה. הנתבע חויב לשלם למיכאלה חדד סך של 34,290 ₪ ולמיכל בן חמו סך של 57,717 ₪, כולל ריבית והצמדה החל מיום 1.9.02. הנתבע גם ישלם לכל תובע 8,500 ₪ שכר טרחת עורך דין בתוך 30 יום.