ע"פ 7365/00

תקציר

במקרה הנדון, נדונה ערעורה החלקי של המערערת בנוגע למעורבותה באירוע טרגי בעקבות מערכת יחסים רומנטית שנקטעה. בפסק הדין הראשוני של בית המשפט המחוזי נקבע כי המערערת יזמה פגישה כוזבת עם המנוחה, מבלי לחשוף את מעורבותו של צד שלישי, עלי, שהיה גם שותפתה לקשר. הכוונה, לשיטתו של בית המשפט המחוזי, לא הייתה שיחה גרידא אלא להשיב את כבודה על ידי השתקת המנוח שזלזל בה, תוך הסתייעותו של עלי בפוטנציאל להפחיד או לפגוע. הגם שלא הוכיחו ראיות מספיקות לידיעתה של המערערת על הנשק שהביא עימו, נקבע מעבר לכל ספק סביר כי מעשיה הובילו לנסיבות השוללות את חירותו של המנוח, העולה כדי חטיפה לפי סעיף 369. המערערת זוכה מחטיפה מחבלה חמורה לפי סעיף 374 בשל היעדר ראיות חותכות לכוונתה לגרום חבלה חמורה. יתר על כן, טענתה ל"הגנה זוגית" בסיוע לעלי לאחר האירוע נדחתה, משום שלא עמדה בקריטריונים של קשר דמוי נישואין. על אף שנגזרו עליו עונשי מאסר של 18 שנות מאסר בתחילה, בשל השינוי בהרשעה לעבירה פחותה ובהתחשב בנסיבות מקלות – גילו הצעיר של המערער, היעדר עבר פלילי וכוונה בלתי ממומשת לפגיעה קטלנית – הפחית בית המשפט את העונש לעשר שנים. התאמה זו הוסכמה על ידי השופטים דורנר ופרוקצ'יה, ואישרו את ההיתר החלקי של הערעור ותיקנו את פסק הדין בהתאם.