ת"פ 51872-11-21

תקציר

הנאשם הורשע באיומים על נהג אוטובוס ובתקיפת עובד ציבור. האירוע החל כאשר רכבו של הנאשם נחסם על ידי האוטובוס בו נהג המתלונן. הנאשם, שכעס על כך שנהג האוטובוס לא נתן לו לעבור, יצא מרכבו והחל לקלל את הנהג ודרש ממנו לרדת מהאוטובוס. כאשר ירד הנהג לבסוף מהאוטובוס, תקף אותו הנאשם, משך בעניבתו ובחולצתו, שרט אותו והכה אותו באגרופים בגבו. הדבר גרם לחולצתו של הנהג להיקרע והותיר שריטה מדממת על כתפו. כמו כן, השליך הנאשם בקבוק זכוכית לעבר האוטובוס ותקף את הנהג באגרסיביות פעם נוספת, תוך שהוא מנסה לחטוף את הטלפון הנייד של הנהג, באמצעותו צילם את האירוע. שני עדי ראייה, נוסע באוטובוס ונהג נוסף, תמכו בגרסתו של המתלונן לאירועים. עדויותיהם היו עקביות וקוהרנטיות, והם תיארו באופן דומה את ליבת האירוע. בתוך כך, עדותו של הנאשם, יחד עם עדותה של בת זוגו שנכחה בזירה, הייתה סותרת ולא אמינה. הם ניסו למזער את מעשיו של הנאשם ולהטיל את האשמה על המתלוננת. השופט ציין כי מחדלי חקירה, כגון אי בדיקת מצלמות אבטחה באזור או זימון עד מפתח להעיד בתחנת המשטרה, אינם מהווים ספק סביר. די היה בראיות שהציגה התביעה, לרבות עדויותיהם המשכנעות של המתלוננת ועדי הראייה, כדי להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר. בכך הורשע הנאשם בשני סעיפי האישום: איומים ותקיפת עובד ציבור.