ב"ל 16756-04-22

תקציר

המערערת במקרה זה הגישה תביעה לוועדת המשיב להכרה בפגיעות עבודה המובילות לנכות. הוועדה הכירה בחלק מטענות המערער אך לא באחרות. לאחר בחינת חומר הראיות, שכלל מסמכים רפואיים ובדיקה קלינית של המערער, ייחסה הוועדה למערער נכות בשיעור של 10% שנגרמה עקב כאבי צוואר כתוצאה מתאונת עבודה, קביעה שלא ערערה עליה בערעור. הוועדה דחתה טענות אחרות לפגיעה, כולל פגיעת ראש, כאבי ראש וסחרחורת, בשל היעדר ראיות קליניות. המערער הגיש לבית המשפט חוות דעת רפואיות נוספות, אך הן היו זמינות לוועדה בעת החלטתה או שאינן רלוונטיות משום שהן מתוארכות לאחר קבלת החלטת הוועדה. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בהליך קבלת ההחלטות של הוועדה ולכן דחה את הערעור. ההחלטה התקבלה על סמך שיקול דעתה המקצועי של הוועדה, אשר ערכה בדיקה מקיפה של המערער. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי הוועדה, כגוף סטטוטורי, נדרשת לנהל רישומים מדויקים של בדיקותיה, שנערכו כראוי במקרה זה. טענת המערער כי נבדקו על ידי אורתופד מומחה בלבד הופרכה על ידי הפרוטוקול הרשמי, שקבע אחרת. לפיכך, הערר נדחה, והחלטת הוועדה התקבלה.