ע"פ 6059/15

תקציר

הערעור הנדון נדחה, שכן ערכאת הערעור קבעה כי אין עילה מהותית להתערב בעונש שהוטל על ידי בית המשפט הפרוצדורלי. בית המשפט חזר על עמדתו כי התערבות ראויה רק במקרים בהם נפלה טעות מהותית בגזר הדין או כאשר גזר הדין חורג באופן משמעותי ממדיניות הענישה שנקבעה במקרים דומים. במקרה זה, ביצע המערער נהיגה פרועה, תוך סיכון שלומם של אחרים תוך התעלמות מהוראות המשטרה, נסיעה באור אדום, שימוש בנתיבים לא נכונים, התנגשות בניידת משטרה ולבסוף נמלט רגלית לאחר התנגשות. התנהגות זו, יחד עם מחווה מגונה כלפי שוטר, המחישו זלזול בוטה בחוק. בית המשפט הדגיש את הצורך בהחמרת הענישה במקרים כאלה של נהיגה מסוכנת והדגיש כי העונש שהוטל תואם את חומרת העבירות. ערכאת הערעור שקלה גם את נסיבותיו האישיות של המערער, כגון הפרעת אישיות, מצב נפשי ופיגור סביבתי מאובחן. למרות שיקולים אלה והחלתו החלקית של המאסר על תנאי, לא מצא בית המשפט עילה לשינוי העונש המקורי בשל עברו הפלילי העשיר של המערער והמשך פעולותיו הבלתי חוקיות. לפיכך נדחה הערעור, ובכך אישר את נאותות החלטתו של בית המשפט המחוזי.