ת"א 186909/02

תקציר

זהו תמצית פסק הדין בתביעה אזרחית העוסקת בתביעת השבחה לתגמולי ביטוח ששילמה התובעת למבוטחתה, חברת אולניק לעבודות עפר ותחבורה בדרכים, עקב נזקי הצפה באתר עבודה. התובע טען כי הנתבעים, לרבות איגוד מרחב איילון, הרשויות המקומיות ומדינת ישראל, אחראים ביחד ולחוד לנזק. בית המשפט בחן את מקור ההצפה, ומצא כי מקורה במתקן איילון, שהזרים שפכים ללא אישור. התובע נמצא כבעל זכות תחלוף ולא התנדב לשלם למבוטח. בשאלת האחריות, בית המשפט הטיל על עמותת איילון את האחריות העיקרית (60%) לאי בקרת מפלס המים ודיווח לרשות הניקוז, ואחריה למדינת ישראל (40%) על חוסר המעש שלה בנוגע לעודפי שפכים. הרשויות המקומיות נמצאו אחראיות. למבוטח יוחסה אשם תורם של 25% בכך שלא נקט אמצעי זהירות מספיקים. מבחינת הנזק, התובע היה זכאי ל-75% מהסכומים ששולמו למבוטח, כולל פיצויים והוצאות. עמותת איילון והמדינה חויבו לשלם סכומים אלה, כאשר האגודה נושאת ב-60% והמדינה ב-40%. לתובע נפסקו הוצאות משפט ושכ"ט עורכי דין מנתבעים 1 ו-9, ואילו התביעה נגד נתבעים 2 עד 8 נדחתה בהוצאות שנפסקו לנתבעים אלה.