ער"מ 4601/00
פסק-דין עליון
תקציר
עובד עיריית ירושלים הורשע בערכאה נמוכה יותר בגניבת דלק מכלי רכב עירוניים בהזדמנות אחת, ולאחר מכן פוטר על ידי בית הדין למשמעת של עובדי עיריית ירושלים ("בית הדין") בגין גניבת דלק בחמש הזדמנויות בסך הכל. העובד ערער לבית המשפט העליון וטען כי ממצאי העובדות אינם מוצדקים והעונש חמור מדי. בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור. נמצא כי קיים ספק סביר לגבי שלושה מתוך חמשת אירועי הגניבה בשל פערים בראיות שהוצגו בטפסים וביומנים שהוגשו, וזיכה את העובד מאשמות אלה. עם זאת, בית המשפט אישר את ההרשעה בשני האירועים הנותרים בהתבסס על עדי ראייה וראיות וידאו. באשר לעונש, בית הדין אישר את הפיטורים המיידיים אך הפחית את חומרת העונש בכך שביטל את פסילת העבודה הקבועה, שינה אותה לפסילה של חמש שנים והתיר אפשרות לפנסיה לאחר תקופת הפסילה. בית הדין החזיר את התיק לבית הדין לדיון נוסף בשאלה האם יש לשלול את זכותו של העובד לפנסיה, והדגיש כי העובד היה צריך לבקש שכר מלא במהלך השעייתו, אך לא עשה כן. ככלל, בית המשפט העליון קיבל חלקית את הערעור בשל ספקות לגבי אשמתו של העובד בשלושה מהאירועים ושינה את העונש בהתאם.
חקיקה מקושרת
ער"מ 4601/00 פאוזי ג'ולאני נ' התובעת בבית-הדין המקומי למשמעת של עובדי עיריית ירושלים, עליון (16.8.2000)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.