עפ"ג 9642-08-13

תקציר

זהו פסק דין של ערעור שנדון בבית המשפט העליון, או בג"ץ, בתיק של גניבת רכב, פריצה וקשירת קשר לביצוע פשע. המדינה ערערה על גזר הדין שגזר בית משפט השלום בחיפה למשיב, בטענה כי הוא קל מדי ואינו מהווה גורם מרתיע בהתאם לחומרת העבירות שבוצעו. המשיב פרץ לרכב בכוונה לגנוב אותו, יחד עם שותפים נוספים, וחצה עם הרכב את הגבול לשטח הרשות הפלסטינית. המדינה ביקשה עונש מאסר ארוך יותר, בטענה כי שגה בית משפט השלום בכך שלא הטיל הרתעה מחמירה יותר וכי עונש עבודות השירות הקודם שנגזר על המשיב בגין עבירות דומות צריך להיות מצטבר עם העונש הנוכחי. בא כוח המשיב טען לדחיית הערעור, תוך שימת דגש על גילו הצעיר של המשיב, התנהגותו המופתית הקודמת בעת ריצוי עונשו הראשון והצעדים השיקומיים בהם נקט. בית המשפט העליון, תוך הכרה בחוסר הרצון הכללי להתערב בפסקי דין פרוצדורליים, החליט לקבל את ערעור המדינה בחלקו, הגדיל את המאסר על תנאי ל-12 חודשים והכפיל את הקנס. עוד נקבע בפסק הדין כי המשיב כבר ריצה את עונש המאסר שנגזרו עליו ואין להחזירו לכלא, תוך השארת יתרת עונשו של בית משפט השלום על כנה. פסק דין זה בא לאזן בין הצורך בהרתעה לבין הנסיבות הספציפיות של עניינו של המשיב.