ת"א 53292-03-21

תקציר

התובעת, המייצגת את המוסד לביטוח לאומי, טוענת כי הנתבעת, אשתו של חייב מורשע, אחראית גם לחובות בעלה מכוח דיני חלוקת הזכויות והחובות בין בני זוג. התובעת מבקשת לעקל את חלקה של הנתבעת בשלוש דירות הרשומות על שם שני בני הזוג, בטענה כי הן נרכשו בתמורה לעבירות של בעלה וכי היא נהנתה מקבלת כספים במרמה על ידי בעלה. עם זאת, השופט פוסק לטובת הנאשם. הם קובעים כי הדירות נרכשו באופן לגיטימי לפני ביצוע כל עבירה וכי אין להטיל על הנתבעת אחריות לחובות בעלה, שכן דיני השיתוף אינם חלים במקרה זה. השופטת מדגישה כי הנתבעת לא הייתה מעורבת במעשי המרמה של בעלה ולא נהנתה מהם, וכי התובעת לא הביאה ראיות מספיקות כדי להוכיח אחרת. כמו כן, השופטת מכירה בכך שחלקו של הנתבע בדירות נרכש במאמצים משותפים ונרשם בתום לב, הרבה לפני האירועים הפליליים. לפיכך, זכותה של הנתבעת לחלקה בדירות נשמרת, ותביעת התובעת נדחית. התובע חויב בהוצאות עורכי הדין של הנתבעים, בסך 30,000 ₪, מקופת כינוס הנכסים.