ע"פ 9623/05

תקציר

המערערת ערערה על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה בירושלים ביחס למספר עבירות תנועה, לרבות רשלנות, נסיעה באור אדום, גרימת נזק, נהיגה בשכרות, אי מסירת פרטים ומהירות מופרזת. המערער טען כי אין הצדקה להרשעתו, שכן לא הוכחה המהירות המרבית המותרת במקום, הוא נכנס לצומת באור צהוב, והמשיך בנסיעה כשסבר שלא פגע במונית. בנוסף, הוא חלק על הממצאים לגבי רמת שכרותו והחבלה לכאורה של נהג המונית. באשר לגזר הדין טען המערער כי הוא חמור מדי. המשיב, לעומת זאת, ביקש לדחות את הערעור במלואו, בקובעו כי בית משפט קמא התייחס ביסודיות לכל טענות המערער. ערכאת הערעור הסכימה עם המשיב והדגישה כי אין זה מתפקידה לשקול מחדש את הראיות שהוצגו במשפט. בית המשפט ציין כי פסק הדין מנומק היטב ומבוסס על ראיות משמעותיות. לגופו של עניין, ביחס לבדיקת השכרות מצא בית המשפט כי השוטרים פעלו בתום לב וכי הפגמים בהליך הבדיקה לא פגעו בזכויותיו של המערער ולא גרמו לו עוול כלשהו. בית המשפט דחה גם את טענת המערער בדבר מהירותו, ואישר כי המערער לא נהג במהירות סבירה, במיוחד בהתחשב בכך שנסע באור אדום בצומת. לפיכך, הערעור על ההרשעה נדחה. בית המשפט אף מצא את העונש שהטיל בית משפט קמא כראוי, נוכח חומרתן של העבירות, והתנהגותו המזלזלת של המערער וזלזול בחוקי התעבורה. ערעורו של המערער על גזר הדין נדחה אף הוא. בית המשפט דחה את הערעור כולו וקבע את מועדי המאסר שנגזר על המערער, תשלומי קנס ושלילת רישיון.