ע"פ 10987-05-17

תקציר

הערעור מתייחס למקרה בו הורשע המערער בהפרעה לשוטר במילוי תפקידו, וזוכה מהעבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. באירוע היה מעורב חברו של המערער, הילאל בריק, שסירב להישמע להוראות המשטרה ונעצר לאחר מכן. המערער ניגש לשוטרים ומשך במעיליהם בניסיון לעכב את המעצר. בית משפט קמא מצא כי מעשיהם של השוטרים היו כדין וכי המערער הפריע להם במילוי תפקידם. על המערער נגזרו שבעה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 1,200 ₪. המערער טען כי המשטרה פעלה שלא כדין, כי מעצרו של הילאל לא היה מוצדק וכי הוא והילאל היו רשאים להתנגד פיזית למשטרה. הוא גם טען כי עונשו מופרז ביחס לתוצאה של הילאל, וביקש עונש מופחת. המשיב טען מנגד, כי המשטרה פעלה כדין וכי עברו הפלילי של המערער מצדיק את הרשעתו ואת גזר דינו. ערכאת הערעור הסכימה עם פסק דינו של בית משפט קמא ודחתה את הערעור נגדו. בית המשפט הכיר בזכותה החוקית של המשטרה לפעול כפי שפעלה ומצא כי המערער לא הצדיק את הפרעתו לשוטרים. באשר לגזר הדין, קיבל בית המשפט באופן חלקי את הערעור. החוק הפחית את תקופת המאסר המותנית בעבירה של העלבת עובד ציבור לשלושה חודשים, בהתחשב בעונש המרבי על עבירה זו. בית המשפט הורה להותיר את שבעת חודשי המאסר על תנאי מותאמים, בתנאי המתוקן שאם יורשע המערער בהעלבת עובד ציבור, תקופת המאסר תעמוד על שלושה חודשים. הקנס נותר ללא שינוי. לפיכך, הערעור על פסק הדין נדחה, והערעור על גזר הדין התקבל רק בחלקו.