בג"צ 530/01

תקציר

העותר ביקש אישור ממפקד המשטרה להיכנס להר הבית, דבר שנדחה בשל מדיניות שאסרה על ביקורי יהודים במקום באותה עת. בית המשפט העליון אישר את הדחייה, הכיר בזכות הפולחן ובחופש הביטוי של העותר, אך הסכים עם עמדת המשיב כי נוכח המצב המדיני והביטחוני המתוח, התרת ביקורים עלולה להוביל קרוב לוודאי למהומות קשות ולשפיכות דמים. בית המשפט הדגיש את יחסיותן של זכויות אלה ואת הצורך להתחשב בזכויות הזולת ובאינטרס הציבורי, שעניינו במקרה זה שמירה על חיי אדם ושמירה על הסדר הציבורי. ההחלטה התבססה על הערכות ביטחוניות ועל פסיקות קודמות בעתירות דומות, שקבעו כי האיסור הנוכחי מוצדק בשל הסבירות הגבוהה להתפרעויות אלימות. בית המשפט נקט זהירות בביקורת שיפוטית, בהתחשב בייחודו של הר הבית ובהשלכותיו הפוליטיות. השופט חשין והמשנה לנשיאה לוין הסכימו עם ההחלטה, והדגישו את מורכבות המצב ואת הצורך בזהירות בהתערבות. הם גם הביעו דאגה ממניעת הגישה המתמשכת, אך הכירו בדומיננטיות של שיקולי מדיניות וביטחון.