בש"א 3186/06

תקציר

בשנת 1989 ניתן פסק דין לטובת המבקשים, המעניק להם בעלות על דונם קרקע הרשום על שמו של מוחמד אבו עאישה ז"ל, ומחייב את אחיו של האחרון, אוסאמה אבו עיישה, לשלם סכום השווה ל-15,600 דולר בתוספת ריבית. בשנת 2005 הגיש המבקש תביעה לרישום בעלותם בקרקע, והביא את המשיבים – יורשיו של מוחמד המנוח, לרבות ילדיו – להגיש תביעה שכנגד בבקשה לבטל את פסק הדין משנת 1989. המשיבים לא היו צד לפסק הדין המקורי, והם טענו כי יש להם זכות לערער עליו כממשיכי דרכו של המנוח. עם זאת, בית המשפט קבע כי מאחר שזכויות המשיבים במקרקעין קמו לאחר פסק הדין, הם כפופים לו ואין ביכולתם לתקן את מחדלי קודמיהם. תקיפת פסק דין סופי היא עניין חמור, וטיעוני המשיבים – לרבות פרשנות שגויה של מסמכים, היעדר יריבות ושיהוי בביצוע – לא היוו נסיבות חריגות המצדיקות ביטול. יתר על כן, זכויותיהם של המשיבים כיורשים לא הקנו להם זכויות גדולות יותר מקודמיהם, ותביעותיהם הוגבלו על ידי עקרונות ה-res judicata. בית המשפט דחה את התביעה שכנגד והורה למשיבים לשלם את הוצאות המשפט של המבקש. ההחלטה הדגישה את חשיבות סופיות פסקי הדין ואת האינטרס הציבורי בקיימם, והותירה את המשיבים ללא עילת ביטול, מה גם שלא הוכיחו נסיבות חריגות או תרמית בקבלת פסק הדין.