רע"א 2622/24

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור במה שמכונה "גלגול שלישי", ומדגיש כי ערעורים כאלה ניתנים רק בנסיבות חריגות המעוררות שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לאינטרס המיידי של הצדדים המעורבים, או כאשר דחייתם תגרום לעיוות דין. בית המשפט מצא כי אף אחד מהתנאים לא התקיים במקרה זה. המבקשת טענה כי עומדת על הפרק שאלה משפטית עקרונית בשאלה האם העברת ניהול העסק מנגזרת לדייר נדחה, מטעמים רפואיים, מהווה העברת זכות שכירות הטעונה הסכמת משכיר לפי חוק הגנת הדייר. עם זאת, שאלה זו לא נדונה על ידי הערכאות הנמוכות יותר, ולכן היא אינה ראויה לדיון בשלב זה. יתר על כן, סוגיית הליבה של מידת ההוכחה הנדרשת כדי לקבוע כי עסק נחוץ לקיומו של דייר נדחה כבר הוכרעה בהחלטות קודמות של בית המשפט, כגון בערעור אזרחי 10308/06 שטוב נ' כונס הנכסים הרשמי, הדורשות ראיות מפורטות מעבר לתצהירים בלבד. החלטת בית המשפט המחוזי החילה עקרונות משפטיים קיימים על פרטי המקרה, וציינה כי המבקש לא הצליח להוכיח כי הנכס – מחסן – נחוץ לעסקיו לאחר תקופה של חוסר פעילות עקב שיפוצים. גם טענתו של המבקש לעיוות דין נדחתה, שכן הוא טען בעבר לזכאות לפי סעיף 27(2) מבלי לחפש הזדמנויות ראייתיות נוספות. יתר על כן, טענת ההשתק – לפיה יש למנוע מהמשיבים לערער על דמי השכירות שלו בשל גביית דמי שכירות בעבר – לא הועלתה בערכאות קודמות, ולכן נעדרת עילה לערעור שלישי. כתוצאה מכך, הבקשה נדחתה ללא צו הוצאות, שכן לא התבקשה תגובה מהצד שכנגד.