ת"א 73072/04

תקציר

הסכסוך בין התובעת, חברת מועצת העיר רמת גן מטעם מפלגת שינוי, לבין הנתבעת, ראש העירייה, החל בהתבטאויותיו המכפישות לכאורה של ראש העיר כלפי התובעת במהלך ישיבת מועצה. ראש העיר טען לכאורה כי התובע הוא מתחזה ומשתייך לסיעה פוליטית יריבה, ש"ס. בכתב התביעה נטען כי אמירות אלה, יחד עם התבטאויותיו האחרות של ראש העיר ומחווה, מהוות לשון הרע. בתגובה טען ראש העיר כי דבריו הם ביקורת סאטירית מוגנת, שנאמרה בתגובה להתגרויות של התובע במהלך הישיבה. עוד טען כי מדובר בניסיון להפחדה פוליטית וביקש מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף, שכן היא אינה חושפת עילת תביעה והוגשה בחוסר תום לב. בית הדין הסכים עם טענות ראש העיר וקיבל את בקשתו לפיטורים על הסף. נפסק כי התבטאויותיו של ראש העיר נופלות תחת הגנת סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, המקנה חסינות לפרסומים המחויבים על פי דין או מאושרים על ידי רשות מוסמכת. ישיבות מועצת העיר, כמו ישיבות הכנסת, נחשבו לפורומים לגיטימיים, והתבטאויות בהן ראויות לאותן הגנות משפטיות. יתר על כן, הביטויים בהם נעשה שימוש, אף שהיו פוגעניים, לא היו לשון הרע בהקשר של ויכוח פוליטי בין אישי ציבור. בית המשפט הדגיש כי אין להתערב בהתקוטטות פוליטית וכי על אנשי ציבור להיות בעלי עור עבה יותר בעניינים אלה. מאחר שהדברים שיוחסו לראש העיר היו מוגנים, והתובע כבר השיב להם באותה ישיבה, התביעה נדחתה מחוסר עילה. התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט של ראש העירייה.