בש"א 1258/22

תקציר

במקרה דנן, נדחתה הבקשה להארכת המועד האחרון להגשת בקשה לחופשה לצורך ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.1.2022. בהתאם לתקנה 45(ב) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התש"ף-2020, המועד האחרון להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתיק בבית המשפט לענייני משפחה הוא שלושים יום מיום מתן פסק הדין. תקנה זו, לצד תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, שינו לוחות זמנים קודמים לערעורים מסוג זה, וקבעו הבחנה בין הליכים אזרחיים רגילים לבין הליכים שנפתחו בבית המשפט לענייני משפחה. המבקש הכיר בכלל זה אך טען להארכה בשל אי בהירות משפטית לכאורה. עם זאת, בית המשפט לא מצא "טעם מיוחד" לפי תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי המצדיק הארכה. בית המשפט ציין כי מאז חקיקת תקנות סדר הדין האזרחי הובהרו בהרחבה הציפיות לגבי מועדים, מה שצמצם את תוקפה של אי הבנת החוק כתירוץ. בית המשפט התייחס למספר תקדימים שבהם אושרה בהירות דומה בלוחות הזמנים של פסק הדין. משכך, נדחתה הבקשה להארכת המועד, והמבקש חויב בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪. גזר הדין ניתן ב-2 במרץ 2022 על ידי שרית עבדיאן.