ע"א 327/86

תקציר

בית המשפט דחה ערעור על שטר חוב שנעשה ונמסר במקור על ידי חברה לדיקל בע"מ במסגרת עסקת מכר. לאחר מכן הוסב השטר ונמסר לבנק ברקליס דיסקונט בע"מ. הבנק הגיש תביעה לפסק דין מקוצר נגד החברה, שהגישה בקשה לחופשה כדי להגן על עצמה, אך נדחתה על ידי רשם בתי המשפט. החברה ערערה וטענה כי הבנק אינו זכאי להיות מחזיק ראוי, וכי יש לו טענת הגנה תקפה של קיזוז כנגד הבנק. עם זאת, בית המשפט קבע כי טענת הקיזוז, ששורשיה במערכת היחסים הקודמת בין החברה לבין חברת דיקל בע"מ, אינה הגנה תקפה מפני הבנק, צד רחוק לשטר. זכותו של הבנק על השטר לא נפגעה, שכן המסחר בשטר לא היה מוגבל ולא היווה פגם בזכויות הקניין. בנוסף, נדחתה גם טענת החברה לכישלון חלקי בתמורה. הערעור נדחה, והחברה חויבה לכסות את הוצאות הבנק. פסק דין זה מבהיר את מגבלותיהן של תביעות הגנה כנגד צדדים רחוקים בתביעות שטרי חוב, מבדיל אותן מתביעות חוזיות ומדגיש את אופיין הבלתי נפגע של זכויות המסחר בשטרות.