רע"א 4472/23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת הערעור, שכן היא אינה מעוררת שאלות משפטיות עקרוניות מעבר לאינטרס הצדדים, כפי שנדרש לצורך ערעור בשלב זה. המבקש, חייל, טען כי הפרעת הדחק הפוסט-טראומטית (PTSD) נגרמה עקב שירותו הצבאי, ובפרט הטירונות הקרבית. עם זאת, ועדת הערר מצאה כי לא ניתן להוכיח את מצבו הטראומטי ברמה העובדתית-רפואית, בעיקר בשל חוסר אמינותו וחוות דעתם של מאבחנים מקצועיים שונים. החלטת הוועדה, שהתמקדה בשלב ראשון זה של מבחן הקשר הסיבתי, הייתה מנומקת היטב ומבוססת על הראיות שהוצגו. מאחר שהמבקש נכשל במבחן ראשוני זה, לא היה צורך לעבור לשלב השני, הבוחן את הקשר הסיבתי המשפטי. בית המשפט הדגיש את חשיבות השמירה על השלבים המסודרים של המבחן. יתר על כן, קביעותיה של ועדת הערר, ובפרט אלה הנוגעות למהימנות, אינן עניינן של ערכאת ערעור להכריע בהן, במיוחד לא בערעור בשלב מאוחר כמו זה. גם טענות המבקש בדבר רמת ההנמקה בהחלטת הוועדה לא היו משכנעות. ככלל, בית המשפט לא מצא כל הצדקה בטענות המבקש, ובקשת רשות הערעור ב"גלגול שלישי" זה נדחתה.