ת"פ 9890-10-12

תקציר

הנאשמים הורשעו בעבירה על חוק ההגבלים העסקיים ובקבלת דבר במרמה. הם עתרו לבטל את הרשעתם, אך הבקשה נדחתה בשל חומרת העבירות והיעדר פגיעה בלתי מידתית בשיקום הנאשמים. לאחר מכן התייחס השופט לעונשים והדגיש את חשיבות ההרתעה הכללית בתיקי הגבלים עסקיים. תוך הכרה בהישגיהם הניכרים של הנאשמים ובתרומתם החברתית החיובית, גזר השופט עבודות שירות, קנסות ומאסר על תנאי, בהתחשב במניע הכספי, התכנון והפגיעה הפוטנציאלית בתחרות. הסיבות העיקריות להבחנה בגזר הדין לעומת תיק קשור היו ההיסטוריה הפרוצדורלית השונה והיעדר הרשעה בקבלת דבר במרמה באותו מקרה. השופט פסק גם על כהונת הנאשמים כדירקטורים בחברות ציבוריות, ובסופו של דבר החליט על קיצור מתון של תקופת הפסילה ל-3.5 שנים. ההחלטה נועדה לאזן בין שיקולים שונים, ובהם אמון הציבור, ההרתעה וזכויות הנאשמים והישגיהם, ולהבטיח מענה מידתי לעבירות.