ע"א 7246/13

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לסעד זמני בערעור על פסק דין קודם של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. מדובר בסכסוך שותפות מורכב בין מספר צדדים שהיו שותפים בארבע חברות העוסקות בקייטרינג וניהול אירועים. עיקר המחלוקת נסובה סביב הסכם פירוק שנחתם בין השותפים בשנת 2003, אשר הוביל לרישום משכון וייפוי כוח בלתי חוזר למכירת נכס בבעלות אחד מבניו של השותף. הנכס נמכר מאוחר יותר למבקש, בכפוף למשכון. עם זאת, בית משפט קמא פסק נגד תוקפו של המשכון, והביא את המערערת ואת רוכש הנכס לבקש סעד זמני עד להגשת ערעור. השופט, במקרה זה, אילון אשר, בוחן בעיקר את הבקשה לסעד זמני על בסיס שני שיקולים: סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות. לגבי האחרון, השופט סבור כי האיזון אינו לטובת המבקש, שכן הנכס משמש למטרות מסחריות וכל פגיעה ניתנת לפיצוי כספי. יתר על כן, זכויותיו של המבקש בנכס מותנות בזכויותיהם של אחרים ובמשכון הקיים. באשר לסיכויי הצלחת הערעור מציין השופט אשר כי הם נראים קלושים, במיוחד בהתחשב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. עם זאת, השופט אינו מתעמק בהיבט זה, שכן אין זה הכרחי לחלוטין להכרעת הדין. משכך, הבקשה לסעד זמני נדחית, והמבקש מחויב בכיסוי הוצאותיהם של שניים מהמשיבים, בני הזוג כרקו, בסך 7,500 ₪. השופט נותן פסק דין זה כשהוא מודע לפוטנציאל הבלתי הפיך של המצב, אם הסעד לא יינתן והנכס יימכר, אך קובע כי התקדימים שנקבעו ופרטי המקרה אינם מצדיקים חריגה מהקריטריונים הסטנדרטיים לסעד זמני.