ע"פ 1594/21

תקציר

הערעור נדחה משום שחומרת העונש שהוטל על ידי בית משפט קמא לא נחשבה חמורה יתר על המידה על ידי שופטי הערעור, אשר הכירו בחומרת העבירות שביצע המערער. בית המשפט הכיר במעורבותו של המערער במחאה רחבת היקף, שהתאפיינה במעשי הסתה, התפרעות ואלימות, לרבות קריאות לפגיעה בשוטרים, הצתת ניידת והשלכת בקבוק תבערה. השופטים הסכימו כי מעשים אלה מעידים על זלזול בחוק ועל חוסר כבוד לסדר הציבורי. הם גם לקחו בחשבון את עברו הפלילי של המערער, והדגישו כי העבירות הנוכחיות אינן מעורבותו הראשונה במעשי אלימות נגד כוחות הביטחון. נמצא כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקל כדין הן את חומרת העבירות והן את נסיבותיו האישיות של המערער, תוך מתן פסק דין מאוזן. השופטים דחו גם את טענות המערער בדבר העונש בגין הסתה ואכיפה בררנית, וקבעו כי אין בהן די כדי להקל בעונש. כמו כן, העונש שנגזר היה נמוך משמעותית מהעונשים המרביים הקבועים בחוק בחלק מהעבירות שבוצעו. השופט י' עמית הדגיש את חומרת המעשים המיוחסים והביע תקווה כי מאסרו הנוכחי של המערער יוביל לחשבון נפש ולבחירה עתידית של טוב על פני רע. החלטתם פה אחד של השופטים הביאה לדחיית הערעור ולקיום פסק דינו של בית משפט קמא.