עמ"נ 39316-02-18

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על חוקי האזרחות והכניסה לישראל, במיוחד עבור תושבי האזור המבקשים אזרחות או רישיון שהייה. המערער, שהיה קטין, ניסה תחילה להגיש בקשה לאזרחות בשנת 2007 אך הגיש בקשה שגויה, שהובילה לבקשה לעיון חוזר בשנת 2015. עם זאת, בערעור נטען כי יש לבחון את הבקשה על פי גילו של המערער בעת הגשת הבקשה השגויה הראשונית. הסוגיה המרכזית היא הדרישה להוכחת מרכז חיים של שנתיים בישראל, אשר המערערת לא מילאה בעת הגשת הבקשה בשנת 2007 בשל גילן הצעיר. פסק הדין מכיר בנסיבות החריגות וטוען כי המצב המשפטי השתנה בשנים 2014 ו-2015, ומאפשר אפשרות לקבל את בקשת המערער. היא מדגישה כי החלטת המשיב לא שקלה נסיבות חריגות אלה ועל כן ההחלטה מתבטלת. פסק הדין מחייב את המשיב לבחון מחדש את הבקשה, בהתחשב בגילו של המערער בעת הגשת הבקשה משנת 2007 ובמכלול השיקולים הרלוונטיים. בעיקרו של דבר, בית המשפט פוסק לטובת המערערים, ומורה למשרד הפנים לשקול מחדש את בקשתם לקבלת אזרחות או רישיון שהייה.