עמ"נ 27608-05-14

תקציר

פסק הדין דן בארנונה שחבה המערערת, המפעילה בית כנסת, ישיבה והוצאה לאור. הערעור מתייחס לשלושה נכסים: נכס 16, המשמש כבית כנסת; נכס 13, המושכר על ידי המערערת ומשמש לאחסון ספרים; ונכס 32, המשמש כמשרד הוצאה לאור ומחסן ספרים. המערערת טוענת, כי יש לפטור את שלושת הנכסים מארנונה לפי סעיף 5ג(ה)(1) לפקודת הפטור, המעניק פטור ל"בתי תפילה". עם זאת, בית המשפט קובע כי רק נכס 16 זכאי לפטור. נכסים 13 ו-32 משמשים לפעילות עסקית ומניבים הכנסות ניכרות, ולכן לא ניתן לפטור אותם ממס לפי סעיף 5ג(ה)(1). זאת ועוד, המערערת לא הוכיחה קשר בין שלושת הנכסים, המצדיק את הפטור המשותף שלהם. בית המשפט דן גם בסיווגם הראוי של נכסים 13 ו-32, ומחליט כי יש לסווגם כ"משרדים, שירותים ומסחר". לבסוף, בית המשפט מתייחס לסוגיית המיסוי הרטרואקטיבי. למערערת נודע על ההחלטה לשנות את סיווגו של נכס 16, ובעקבות זאת לחייבו בארנונה, בחודש יוני 2010, על סמך ביקורת שנערכה בחודש מרץ 2010. בית המשפט קובע כי החיוב הרטרואקטיבי לתקופה שהחלה בינואר 2010 הוא חוקי, בהתחשב בכך שהמערערת ניהלה פעילות עסקית בנכסים במשך שנים רבות, וכי החיוב סביר ומידתי. לפיכך, הערעור נדחה, והמערערת נדרשת לשלם את שכר טרחת המשיב.