ע"פ 538/06

תקציר

הכרעת הדין דנה באשמתם של שני משיבים בעבירה של שיבוש הליכי משפט במהלך חקירת חשד לשוחד בבחירות לרשויות המקומיות. המשיבים, מזכיר המועצה ועוזרו, הואשמו כי הוציאו מסמכים מבניין המועצה בהוראת המזכיר, במהלך חיפוש משטרתי הקשור לחשד לשוחד. בית המשפט קיבל את טענת המשיב כי לא הייתה להם כל כוונה לשבש את החקירה וקבע כי המדינה לא הצליחה להוכיח את היסוד הנפשי של העבירה מעבר לספק סביר. השופט הגיע למסקנה כי מעשיהם של המשיבים, אף שהם אולי תמימים וחסרי מחשבה, אינם עולים כדי עבירה פלילית. עם זאת, המדינה ערערה על פסק דין זה. פסק דינו של ערכאת הערעור אישר את הרשעתו של המשיב, מזכיר המועצה, בהתבסס על ההיבט ההתנהגותי של העבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין, וקבע כי ביקש ביודעין מעוזרו להוציא מסמכים בכוונה סבירה לשבש את החקירה. בית המשפט קיבל את טענת המזכיר כי חלק מהמסמכים היו אישיים ואינם קשורים לחקירה, אך טען כי הימצאותם של מסמכים הקשורים ישירות לחשד לשוחד מעידה על מודעותו להשפעה הפוטנציאלית של מעשיו. השופט מתח ביקורת על ניסיונו של המזכיר לשלול את הוראותיו הברורות מעוזרו, ומצא כי הסברו לוקה בחוסר אמינות. באשר לזיכויה של הסייעת, בית המשפט פקפק בידיעתה ובכוונתה, והאמין לטענתה כי פעלה על פי הוראות הממונה עליה וסברה באמת ובתמים כי המסמכים הם אישיים. השופטת קבעה כי המדינה לא הצליחה להוכיח את מודעותה לשיבוש הפוטנציאלי מעבר לספק סביר, מה שהוביל לזיכויה. לסיכום, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה על זיכוי המשיב והרשיע אותו, תוך שהוא דוחה את הערעור בעניין העוזר. לאחר מכן הוחזר התיק לערכאה נמוכה יותר כדי לקבוע את עונשו של המשיב. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, ומספק הבנה מעמיקה של ההליכים המשפטיים ופסיקות השופטים.