בש"פ 5820/16

תקציר

מדינת ישראל דחתה את בקשת המערער לעיון חוזר בפסק דין קודם בעניין הטיפול בחפצים שנתפסו. המערערת, שייצגה את עצמה, טענה כי התגלו עובדות חדשות, המוכיחות כי ציודו של המבקש הועבר ליחידה אחרת עם צו חיפוש נפרד. עם זאת, בית המשפט סבר כי הבקשה אינה כשירה, והדגיש כי היא אינה מתייחסת לגופה של ההחלטה הקודמת ואינה מהווה בקשה תקפה לעיון חוזר. בפסק הדין הובהר כי החלטת בית משפט השלום לדחות את בקשת רשות הערעור התבססה על כך שלמערער הייתה גישה לעותק של כונן המחשב הנדון. כמו כן, בית המשפט אישר את עמדתו בנוגע לאפשרות לבחון מחדש את החלטותיו הקודמות בנוגע לחפצים שנתפסו והדגיש כי הן למשטרה והן לחשודים עומדת הזכות לבקש עיון חוזר. הבקשה נדחתה, ופסק הדין הקודם עומד בעינו. החלטה זו התקבלה ביום 11 בנובמבר 2018.