בש"פ 1673/19

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של הנאשם. לדברי בית המשפט, בקשת הנאשם להצגת חומר נוסף אינה תקפה לפי סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי, שכן החומר האמור אינו נחשב ל"חומר חקירה" כמשמעותו בחוק. הגדרת "חומר חקירה" אינה כוללת חומר שלא נאסף או הופק על ידי הרשות החוקרת, או חומר שאינו רלוונטי לאישום. הנאשם רשאי לבקש חומר כאמור לפי סעיף 108 לתקשי"ר, העוסק בכללים הנוגעים לרלוונטיות וחיסיון ראיות. כמו כן, חלק מהמסמכים המבוקשים מוגנים על ידי זכויות משפטיות וכללים המגנים על פרטיותו של המתלונן. לטענת בית המשפט, דרך הפעולה הראויה לנאשם להשיג מסמכים אלה היא גם באמצעות בקשה לפי סעיף 108 לתקשי"ר, המאפשרת לבית המשפט לשקול את חיסיון המסמכים אל מול נחיצותם להגנה. גישה זו, טוען בית המשפט, עולה בקנה אחד עם פסיקות קודמות במקרים דומים (פ"פ 8815/15 ובג"ץ 9264/04). השופט מגיע למסקנה כי החלטת בית משפט קמא לדחות את הבקשה לחומר נוסף הייתה מוצדקת, ועל כן הערעור נדחה.