בר"ע 305/08

תקציר

השופט במקרה זה דחה את הבקשה למחיקה על הסף, בקובעו כי לא ניתן להכחיש את העובדות הנטענות בתביעה בבקשה לדחייה. אם אכן נכונות העובדות הנטענות, הרי שחל שינוי נסיבות המצדיק הגדלת דמי המזונות. עוד ציינה השופטת, כי פרק זמן ניכר שהוקדש להתדיינות בבית משפט קמא נגרם כתוצאה מפתיחה בהליכים פרוצדורליים שאינם ראויים וריקים מתוכן, ולפיכך נוכה מזמנו הכולל של השופט תוך קיפוח הציבור. הנתבע חויב לשלם לתובע את שכר טרחת עורך דינו ומשפטו. עוד קבעה השופטת כי כתב ההגנה שהגיש הנתבע שימש נקודת מוצא לבחינת שינויי נסיבות, וכי התביעה שהגישו התובעים לא הייתה תביעה מקורית, אלא תביעה להגדלת דמי מזונות עקב שינוי נסיבות. גם קביעתו של בית משפט קמא כי הסכמי הגירושין המאוחרים החליפו את פסק הדין הקודם אושרה. השופט אימץ את גישתו של בית משפט קמא לפיה יש לדון בנפרד בסוגיית מימון בר המצווה ולא מדובר בהוצאה לפועל של פסיקת המזונות הראשונה. תביעת המשיב לפסק דין הצהרתי בדבר ביטול פסיקת המזונות הראשונה נדחתה אף היא, ואמה של המבקשת הונחתה להגיש כתב תביעה מתוקן. השופטת סיימה את דבריה בכך שהרושם הכללי שההליך הוא ניסיון של האם להתיש את האב בהליכים משפטיים ובחוסר תום לב, וחייבה אותה לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 8,000 ₪.