ע"פ 8544/17

תקציר

הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז לוד, שניתן על ידי השופט ד. מרשק מרום ביום 31.10.2017, נדחה. ערעור זה נסב על סירובו של השופט לפסול עצמו מלטפל בעניינו של המערער, בו הואשם המערער בגניבה כאדם מוסמך ובעבירות מס. המערער, עורך דין במקצועו, טען כי התנהגותו של השופט והחלטות העבר מלמדות על משוא פנים ועל אטימות מחשבתית. התבטאויות במהלך הדיונים בבית המשפט חשפו מתחים, בעיקר בנוגע לניסיונותיו של המערער להוכיח את יושרו המקצועי והצעת השופט להערכה פסיכיאטרית אפשרית בשל התנהלותו הרגשית של המערער בבית המשפט. למרות טענות אלה, בית המשפט טען כי דבריו נועדו להתמקד בנושאים שנויים במחלוקת לצורך הגנה יעילה. עוד הובהר כי חששות סביב מצבו הנפשי של המערער עלו מדיונים קודמים, כאשר המדינה בחנה תחילה הערכה פסיכיאטרית, אך בסופו של דבר לא נקטה. בעוד שבית המשפט לא הצביע על דעה קדומה בהחלטותיו, המערער פירש אמירות מוטות. עם זאת, הערעור נדחה, תוך הדגשה כי טענות למשוא פנים חייבות להיות משמעותיות ומוחלטות, דבר שלא ניכר כאן. כמו כן, הבקשה לעצור את המשפט נדחתה. החלטה זו מתיישבת עם פסיקות קודמות, הקובעות כי רק סימנים מפורשים של דעה קדומה מצדיקים פסילת שופט. דיון ההוכחות אמור היה להתנהל כמתוכנן אם הערעור לא יתקבל, ובכך חיזק את מחויבותו של בית המשפט למשוא פנים תוך הכרה בדבקות פרוצדורלית.