דב"ע מז/82 - 3

תקציר

פסק הדין מתייחס לעובד עירייה שפוטר מכוח חוזה מיוחד. השאלה הראשונה העומדת לדיון היא הדרך המשפטית בה רשאית העירייה לפטר את המשיב. בית הדין קבע, כי פקודת העיריות אינה חלה על המשיב, הכפוף לחוזה מיוחד, וכי יש לשקול את הפיטורים על פי חוזה העבודה האישי שנחתם בין הצדדים. על פי חוזה זה, לראש העיר יש סמכות לפטר את העובד, וכך עשה, ולכן הפיטורים היו כדין בעניין זה. השאלה השנייה העומדת לדיון היא האם ניתנה למשיב זכות לטעון כנדרש על פי כללי הצדק הטבעי. בית המשפט קבע, כי עדותו של המשיב בפני מבקר העירייה במסגרת החקירה אינה מהווה זכות טענות, שכן לא הוכח כי המשיב ידע כי עדותו תשפיע על ההחלטה לפטרו. אולם, הזמנתו של ראש העיר למשיב להציג את טענותיו בכתב תיקנה ליקוי זה. בית הדין קבע כי מעסיק רשאי לתקן טעות בהליך פיטורים המהווה פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, וכי טענות העובד צריכות להישמע בפני מקבל ההחלטה. מאחר שראש העיר היה מוכן להקשיב ולהשתכנע, ההזמנה למשיב להציג את עניינו תיקנה את המצב, והליך הפיטורים יכול היה להימשך. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והמשיב חויב לשלם למערערת שכר טרחה והוצאות בסך 750 ₪ בגין שתי הערכאות.