ת"א 1907/00

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב סכסוך רכושי בין שתי חלקות קרקע שכנות, בבעלות התובעים והנתבעים, בהתאמה. המחלוקת היא לגבי קו הגבול המפריד בין רכושם לבין זכויות החזקה שלהם. התובעים, שבבעלותם קרקע מס' 64, מבקשים לסלק את הנתבעים משטח של 648 מ"ר, אליו פלשו לכאורה הנתבעים שלא כדין. מנגד, הנתבעים, שרכשו קרקע מס' 65 בשנת 1974, טוענים לחזקה כדין בשטח שבמחלוקת מכוח הסכם רישיון. הם גם טוענים לקנוניה בהכנת תוכנית מתאר חדשה שצמצמה את שטח חלקתם. בית המשפט מכיר בכך שהגורם המכריע במקרה זה הוא קו הגבול כפי שהיה קיים בשנת 1974 כאשר הנתבעים רכשו את רכושם. לאחר בחינת המפות, התוכניות ותצלומי האוויר שהוגשו, מגיע השופט למסקנה כי קו הגבול המקורי, לפי מפת הסוכנות היהודית משנת 1952, צריך לשמש כגבול הסופי. על פי מפה זו, ניכר כי הנתבעים פלשו למקרקעי התובעים. לפיכך, טענתם להחזקה חוקית רציפה משנת 1974 נדחית. כמו כן, השופט מורה כי יש לסלול כביש המשרת את שני הנכסים על בסיס קו הגבול משנת 1952, ברוחב של עד 3 מטרים. כביש זה יעבור בקו ישר, ויש לפנות את כל המבנים שייבנו על ידי הנתבעים ויפרצו לכביש זה עד ליום 31.12.04. הנתבעים נדרשים לשאת גם בהוצאות התובעים, לרבות שכר טרחת עורך דין. פסק דין זה נועד לפתור את מחלוקת הגבולות ולקבוע זכויות חזקה ברורות לשני הצדדים.